English איזור אישי | עגלת קניות אתר חשבי שכר

חיפוש מתקדם חפש
 >> מאמר  >> מאמרים ופרסומים דף הבית       
   
 
 
איבחון לעסק
(2287 צפיות)    |  01/10/2013  |  ירון הרמן, עו"ד


אחריות רואה חשבון לרישום הערת עסק חי: פסק הדין בנוגע לאירועי כור תעשיות ולקרית הפלדה בשנת 1999 וההוראה העדכנית של רשות ניירות ערך

עניינו של המאמר בפסק דין שניתן בחודש יוני 2013 (כב' השופטת דר' דרורה פלפל) בעניין בקשה לתביעה ייצוגית כנגד חברת כור תעשיות בע"מ, נושאי משרה בה ובחברת הבת שלה, וכנגד משרד רואה החשבון המבקר החיצוני של החברה (ת"צ 1268-07).
התובענה עסקה בהנפקה לציבור בשנת 1993 של אגרות חוב של החברה שהוצעו לציבור על ידי כור ועל ידי החברה, שהיתה בשליטתה של כור. הטענה העיקרית היתה כי לנוכח קשייה של החברה בפירעון באג"ח, נטלה כור על עצמה התחייבויות לפירעון האג"ח והציגה מצגים שונים בעניין זה אשר התבררו כמטעים, והכל בשעה שכור עצמה משכה דמי ניהול מופרזים בתקופה הקשה של החברה. כנגד משרד רואי החשבון נטען, כי התרשל באי הכללת הערת "עסק חי" בדוחות הכספיים ולכן היה שותף עם כור במצג שווא רשלני כלפי מחזיקי האג"ח והציבור.
עיקר הטענות כנגד רואה החשבון היה בכך כי הם לפי הנטען, התרשלו בתפקידם והפרו את חובת הזהירות המושגית כלפי מחזיקי האג"ח. הרשלנות, כך נטען, מתבטאת באי הכללת "הערת עסק חי" בדוחות מחודש נובמבר 1999, אלא רק בדיעבד, וכן מדובר ב"פרט מטעה" לפי חוק ניירות ערך, תשכ"ח- 1968.
פסק הדין כולל דיון תמציתי בתפקידו ואחריותו של רואה החשבון ובכלל זה בשאלה מתי על רואה החשבון להסתייג או להימנע מחתימה על הדוח הכספי. בית המשפט מפנה לתקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה החשבון), תשל"ג- 1973 לעניין חובת ההסתייגות ומתן חוות דעת שלילית ועובר לגילוי דעת 58 לעניין הערת "עסק חי". בית המשפט יוצא מנקודת הנחה לצורך הדיון כי התקיימו רוב אם לא כל סימני האזהרה הקבועים בתקן ביקורת 58. אולם, כמשקל נגד לכל אלו התייצבה כור, שרצתה להציל את החברה והחלה לנהל למטרה זו מו"מ עם הבנק, שהגיע לשלב מתקדם לפי דיווחי רואה החשבון. כור היתה נכונה להוציא לעניין זה גם מכתב מחייב חתום על ידי בעל תפקיד בכור.
המאמר דן בתקן ביקורת 58- העסק החי, ובעמדת רשות ניירות ערך מחודש מארס 2013, בה פורטו ממצאים ליקויים וכשלים, בקשר עם נאותות בחינת הנחת העסק החי שבוצעה על ידי תאגידים מדווחים וראוי חשבון מבקרים, ואיכות הגלוי שנכלל בדוחות הכספיים ביחס למצב הפיננסי. הרשות ציינה כי נמצאו מקרים בהם התאגיד ורואה החשבון המבקר שלו הסתמכו על גורמים מקלים מבלי שאלו התבססו על אינדיקציות כלשהן אשר יכלו לתמוך באפשרות להתממשותם ו/או כאלה אשר ההסתברות להתממשותם לא הייתה גבוהה.עמדת הרשות התייחסה גם למצבים בהם מתעוררת שאלת העסק החי. במאמר נבחנת השלכת עמדת הרשות על מסקנות פסק הדין ותוצאתו ועל תפקידו של רואה החשבון הבוחן את הצורך בהכללת "הערת עסק חי".
מהמאמר עולה , כי תפקידו של רואה החשבון הינו כעת, לברר את המשמעות המשפטית של מכתב כזה (או כל מכתב תמיכה דומה בחברה כלשהי) כדי לעמוד על התוקף המשפטי שלו, על האפשרות לממשו לנוכח תנאים מתלים אלו ואחרים מחד גיסא ועל האפשרות של נותן התמיכה לחזור בו מכוונתו או התחייבותו מאידך גיסא. במובן זה, הנחיית רשות ניירות ערך מגבירה או ממחישה את אחריותו של רואה החשבון לתמוך את עמדתו בבדיקה מעמיקה, ומלווה בייעוץ משפטי באשר לתוקף ולמשמעות של כל תג וסייג במכתבי תמיכה בחברה.

לקישור למאמר איבחון לעסק


דרג מאמר זה:
1
2
3
4
5


לרשימת המאמרים

לדף הבית
ניוזלטר
מועדון צעירים
מתמחי לשכה
מועדון גמלאים



הרשמה לאתר שלח לחבר גירסת הדפסה
הרשמה לאתר שלח לחבר גירסת הדפסה
 
  2005 - כל הזכויות שמורות ללשכת רואי חשבון תשס"ה ©
פרסום באתר צור קשר מפת אתר תנאי שימוש הוספה למועדפים

בניית אתרים פיתוח תוכנה לאינטרנט בניית אתר סייטנט בע"מ - בניית אתרים ופתרונות אינטרנט מתקדמים