מוניטין שנתי

נכס המוניטין אשר מצוי בספרי חברות רבות, נוצר לרוב כתוצאה מצירוף עסקים, ומייצג את הפער שבין התמורה ששולמה לבין השווי הוגן של הנכסים המזוהים נטו. מוניטין, כמו גם נכסים בלתי¯מוחשיים אחרים שהוגדרו על ידי החברה כ"בעלי אורך חיים בלתי מוגדר", אינם מופחתים באופן שיטתי בהתאם לתקינה החשבונאית. במקום זאת, הם נדרשים לבחינה לירידת ערך אחת לשנה לפחות, וזאת על מנת לוודא, כי שווים ההוגן אינו נמוך מערכם בספרים. בשורות הבאות מובאים עשרה כללים לבחינת ירידת ערך מוניטין

1. הכל מתחיל מההקצאה הראשונית. גובה המוניטין וההקצאה שלו בין יחידות מניבות המזומנים, מתחיל לראשונה בעבודת ה¯PPA, כלומר: מהקצאת עלות הרכישה שנעשתה ביום צירוף העסקים. על מנת להבטיח שבחינת היחידה לירידת ערך תשקף בצורה המיטבית את מצב היחידה, יש לבצע כבר בשלב ה¯PPA הערכת שווי וכיול הפרמטרים השונים – שיעור ההיוון, שיעורי הצמיחה, רווחיות מייצגת וכיוצא באלו. אם לא יבוצע כיול כזה, החברה עשויה להכיר בהפסד מיותר מירידת ערך כבר מהבחינה הראשונה.
2. הערך בספרים. זיהוי הערך בספרים הנכון הוא אחת המשימות החשובות שעל החברה לבצע. מאחר שהערך בספרים מורכב מהנכסים וההתחייבויות התפעוליים של היחידה, יש לבחון כל נכס והתחייבות לגופם, לרבות סעיפי הזכאים והחייבים (אשר בהם לרוב צפויות הפתעות). יש לזכור, כי הרכבת הערך בספרים חייבת להתבצע במקביל לתחשיב שווי השימוש, שהרי סעיפים שונים חייבים לקבל טיפול בצורה עקבית בשני הצדדים.
3. מיסים נדחים. מיסים נדחים עשויים להיות מהותיים מאוד ביחס לערך בספרים של היחידה. הכללתם או אי¯הכללתם בתחשיב הערך בספרים יכולה לשנות בצורה קיצונית את תוצאות הבחינה. לצורך בחינה מדויקת של הנושא, יש להתייחס לכל מס נדחה בנפרד בהתאם לנכס או התחייבות שבגינו הוא נפתח, וכן להקביל ככל הניתן בין הכללה שלו בערך בספרים, לבין הכללתו בתזרים המזומנים.
4. סימנים לירידת ערך. אמנם התקן מחייב לבצע ירידת ערך אחת לשנה, אך בהינתן סימנים לירידת ערך, יש לבחון לירידת ערך כבר באותו רבעון שבו התגלו הסימנים.
5. סימנים לעליית ערך עשויים להטעות. כל חברה מתמודדת עם שינויים משמעותיים החלים בשוק בו פועלת, בעלי השפעות חיוביות או שליליות, בסביבה הטכנולוגית, השיווקית, הכלכלית או המשפטית. בהתאם להחלטת אכיפה חשבונאית של רשות ניירות ערך, חברה לא תוכל לקזז סימנים חיוביים ושליליים בעת בחינה הצורך בבדיקה לירידת ערך. כלומר: למרות שעשויים להתקיים סימנים חיוביים משמעותיים, עדיין ייתכן שהחברה תצטרך לבחון את הנכס לירידת ערך עקב קיומם גם של סימנים שליליים בחזית אחרת.
6. ארגון מחדש ומכירת יחידה. חברה שמבצעת ארגון מחדש באמצע התקופה, תצטרך כבר באותו מועד לבצע אלוקציה מחדש של המוניטין בין היחידות החדשות. אלוקציה זו צריכה להביא לידי ביטוי את השווי של כל אחת מהיחידות החדשות, ובהתאם לכך להקצות בצורה נכונה את המוניטין אליהן. הקצאה שגויה עלולה להביא לעיוות ולחוסר הקבלה של הערך בספרים אל מול שווי היחידות, ובהתאם לכך עלולה להביא להפסד מיותר מירידת ערך בבחינה העוקבת.
7. עלויות מטה. בהתאם להוראות התקן, אם יחידות מניבות המזומנים מנוהלות תחת מטה משותף, יש להקצות את עלויות המטה בין היחידות השונות. הקצאה זו צריכה לשקף את המצב האמיתי של צריכת העלויות מיחידה אחת ליחידה השנייה. הדבר דומה לקביעת "מחירי העברה" בין חברות בקבוצה. הקצאה זו צריכה להתבצע בצורה המשקפת בצורה הטובה ביותר את אופן צריכתם והיקפה. גם כאן, ייחוס הוצאות בחסר או ביתר עלול לגרום להסטה של שווי מיחידה אחת למשנתה, ובכך עלול לגרום להפסד מיותר מירידת ערך.
8. הפסדים להעברה. בהתאם להנחיית התקן, לרוב לא יהיה ניתן להתחשב בהפסדים להעברה בתחשיב שווי השימוש של היחידה. התחשבות בהפסדים אלו כמובן היתה מגדילה את שווי היחידה. ההסתכלות עליהם היא ככאלה שהם אינם מגדילים את שווי היחידה כי אם את שווי החברה, מאחר שהם נכס ששייך לחברה ולא ליחידה. מובן שיש לטפל בהתאם גם בנכסי המיסים הנדחים ולא להכלילם בתחשיב הערך בספרים .
9. הון חוזר תפעולי. אחד מההיבטים שמקבלים הכי פחות חשיבות (לעומת מכירות או רווחיות לדוגמא) הוא ההון החוזר התפעולי, שהוא בעיקרון סעיף הלקוחות, המלאי והספקים, אך גם עשוי לכלול סעיפים תפעוליים אחרים. למעשה, ההון החוזר התפעולי משפיע באופן מהותי הן על הערך בספרים והן על שווי השימוש.
   שיפור של ממש בתנאי האשראי של החברה מול ספקיה ומול לקוחותיה, וכן התייעלות בניהול המלאי, עשויים להקטין מחד את הערך בספרים, ומאידך להגדיל את שווי הפעילות, ובכך להרחיק את החברה ממצב של ירידת ערך. מנגד, קיטון בהון החוזר שאינו נובע משיפור בתנאי האשראי, אלא רק כתוצאה מדחייה מלאכותית של התשלומים, אמנם מקטין את הערך בספרים, אך אמור להקטין באותה מידה גם את שווי השימוש.
10. פחת. כידוע הוצאות פחת אינן תזרימיות, אלא משפיעות בצורה ישירה רק על חבות המס. לאור זאת, על מנת לחזות בצורה הנכונה ביותר את תזרים המזומנים של היחידה, יש להתייחס לפחת לצורכי מס (קרי: כפי שהוא יוצג למס הכנסה בדוח התאמה) ולא לפחת שיוכר בספרים. יחד עם זאת, ייתכן מאוד שדווקא על מנת לקיים את דרישות התקן, תידרש החברה לחזות את הוצאות הפחת שיוכרו בספרים. גם כאן יש לשים לב לטיפול העקבי עם הטיפול ביתרות המיסים הנדחים.

רו״ח שגיב מזרחי, BDO זיו–האפט